קצת יותר מ-120 כסאות יש במליאת הכנסת. 120 מתוכם מאויישים בעיקר בימי שני אחה"צ וכן בימי רביעי לפנה"צ, עת מתקיימות ההצבעות החשובות שהממשלה חייבת להוכיח רוב. הלילה מרבית הח"כים נעדרו מהמליאה.

אחד החוקים שנכפו על הקואליציה הנוכחית בסוג של תרגיל פרלמנטרי, הוא תיקון חוק גיוס בנות ששיקרו והצהירו על היותן דתיות, ובפועל מקיימות אורח חיים חילוני.

על פניו חוק זה היה צריך לקבל גם את תמיכת חברי הכנסת החרדיים, שלבטח לא רוצים לתת פרס לשקרנים ועוד על חשבון הציבור החרדי בדבר היקר לו. אלא שמשהו אידיאולוגי הרבה מעבר לכך עמד לו מאחור, וזה הנושא של התנגדות נחרצת של גדולי ישראל מאז ומתמיד לגיוס בנות לצבא. מעבר לכך בחודשים האחרונים עלה פן נוסף בכל המאבק, וזה הבנות שחזרו בתשובה באמצע תהליך הגיוס או אפילו אחריו.

ח"כ ישראל חסון מקדימה, רצה להביא חוק משלו שיעשה סוף לנושא. הוא עלה לדוכן לפני מספר חודשים והציג את החוק. בקואליציה לא רצו להצטייר כמי שנותנים יד להשתמטות בשקר, וביקשו להמתין חודשיים לצורך הכנסת חוק דומה. ח"כ חסון השתכנע ובעצת פשרה של יו"ר הכנסת שלא להמתין חודשיים הוחלט כי חודש ימים יספיקו לממשלה.

עבר חודש, עברו גם הימים, עברו חודשים וח"כ חסון החליט שנמאס לו לשחק במשחק הממשלה, והביא את ההצעה למליאת הכנסת. לו כמו לליבני כמו לשאר חבריו בקדימה, היה ברור שהחוק לא רק שלא יעבור אלא אפילו לא יהיה קרוב לעבור, וגם אלו בתוך הקואליציה שתומכים בעמדתו של חסון, לא יצביעו שעה שבמשרד הביטחון עמלים על הכנסת חוק זהה שיבוא כחוק ממשלתי.

החוק עלה במליאה, וכמובן נפל. בקואליציה כבר היו באמצע הליך של הכנת חוק, וחוץ מזה שהבטחות צריכים לקיים (תלוי למי), ועל כן החליטו להביא את ההצעה. שעות רבות של דיונים עברו על גפני ומוזס  לצידם של חברי כנסת נוספים, מזכיר הממשלה ונציגי הצבא.

גפני ומוזס די הופתעו כאשר שמעו נתונים שונים מנציגי הצבא שסיפרו כי מלכתחילה הם אינם מגייסים בנות מהעדה הגרוזינית או הקווקאזית, זאת לאור דרישת אנשי הקהילה הנחרצת, ולצבא אין עניין לעשות סכסוכים. בכל פעם כשביקשו להגיע לסיכום, כזה שימזער את הנזק, היה נראה כי הלכו צעד קדימה שניים אחורה.

לפני שבועיים היה נראה כי גם למזכיר הממשלה ולאנשיו של נתניהו נמאס לשחק את המשחק הזה של דחיית העלאת החוק על פי דרישת יהדות התורה ולצורך כך זומן ח"כ גפני לשיחה דחופה ומהירה. עד כדי כך היא הייתה דחופה, שהיא לא נערכה בלשכת ראש הממשלה בכנסת, גם לא במשרד ראש הממשלה, אלא במזנון הכנסת, היכן שחותכים דברים.

גפני ביקש דחייה נוספת אחת והוא ידע גם למה. הדחייה של גפני הייתה לפני הגעתו של ראש ממשלת איטליה לישראל, לפני נסיעתו של נתניהו לחו"ל, ועם החשבונות האלו הוא יכול היה להסיק מסקנה שבשבועיים הקרובים החוק לא יעלה במליאה.

הסיק וכך היה. רק היום, יום שני , הגיע שעתה של הקואליציה לעלות את החוק. אלא שמי שהביט בסדר היום של הצעות החוקים גילה כי ההצעה משום מה מונחת בסוף סדר היום. אמנם לקואליציה אין אפשרות להחליט את סדר היום, אבל על הקשר של השלטון בבית המחוקקים כבר שמענו, וכנראה שבכל זאת מישהו הצליח להעיף את החוק 'החשוב' אל סוף יום הדיונים.

קדמו לו הצעות שונות שהוציאו הרבה אנרגיה מחברי הכנסת (בעיקר מהאופוזיציה) ולעת הדיון בנושא חוק הגיוס כבר לא נשארו יותר מידי ח"כים. שני שרים ישבו שם במליאה, היו אלו שרי ש"ס אטיאס ונהרי, לצידם ישבו מרבית חברי הכנזת של יהדות התורה וש"ס. צעקו, דיברו, גפני עלה לדוכן ואפילו הציע הצעה לקדימה לפיה לא יעלו הצעת חוק בעתיד ותמורה החוק ייקבר היום, אלא שהם לא קיבלו זאת. הח"כים החרדיים יצאו מהמליאה וההצבעה החלה. התוצאה הבהירה עד כמה באמת מישהו לקח ברצינות את החוק. 8 בעד 3 נגד.

עכשיו ניתן רק לשער מה היה קורה אילו חברי הכנסת החרדיים היו מחליטים לקבור הלילה את החוק ולהצביע נגדו. אז אמנם היו מרוויחים כמה חודשי שקט מאותו חוק, (שזה לא דבר רע בכלל בפוליטיקה הישראלית ובפרט כשלא יודעים מה יילד יום) אך מנגד היו מאבדים את האמון עם ראשי הקואליציה וסביר להניח שגם חוקים שלהם היו מקבלים תגובה זהה במליאה.

אלא שהסיבה להיעדרותם של חברי הכנסת החרדיים, לא נובעת רק מהאמון שהם מבקשים מהמערכת הקואליציונית. האמת היא שבמהלכם הם מנסים לפורר את אותו חקו עד כמה שניתן. בישיבות הרבות שישבו ודיברו עם נציגי הצבא הצליחו להגיע למספר הסכמות. הסכמות אלו עשויות בסופו של דבר להיטיב גם עם הבחורות שחוזרות בתשובה באמצע תהליך גיוס או אפילו אחריו, אך את זה נשמור לפעם הבאה כשנסקור את החוק, וזאת כדי לא לחבל במהלכים של הח"כים החרדיים.

בינתיים יש מי ששמחים מהחוק שאושר הלילה בקריה ראשונה.  אחד מהם הוא סגן שר הביטחון ח"כ מתן וילנאי  שבירך על העברתו של החוק בקריאה הראשונה.

כך או כך בקרב חברי הכנסת החרדיים בעיקרו אלו שטיפלו בנושא, משוכנעים כי החוק לא יעבור במהלך המושב הנוכחי, וכי ייקח לו זמן עד להעברתו לקריאה השניה והשלישית.